צחוק נשמע ברגע שהנער הרזה חצה את סף הבנק; הוא נראה כאילו הגיע לשם במקרה: רזה מדי, לבוש עני מדי, מחזיק בתיק בד ישן ומחורב. השומר כבר התקדם לעברו, מוכן להוציאו החוצה, בעוד כמה עובדים הביטו זה בזה עם חיוכים לעגניים. אך הנער לא אמר מילה; הוא פשוט ניגש לשקט לדלפק ועצר. המעיל שלו היה גדול עליו, כאילו שייך למישהו אחר, נעליו ישנות ומבושלות, שערו חתוך באופן בלתי אחיד, כאילו מישהו ניסה לסדר אותו במספריים מהמטבח.
— היי, ילד — לחש השומר. — זה בנק, לא מקלט. כמה עובדים צחקו בשקט. הנער לא נתן להם תשומת לב, מבטו היה נשוא למשרד הזכוכית של המנהל; על הלוח הכסוף הופיע שם אחד בלבד: MARTIN COLDWELL, מנהל הסניף.
Coldwell יצא מהמשרד, פניו מסודרות לחלוטין, חליפתו מושלמת, וחיוכו קר ועסקי.
— מה קורה כאן? — שאל.
— נער מהרחוב נכנס — השיב השומר. — אולי הוא מחפש קצת כסף קטן.
Coldwell קמט מעט את מצחו.— בני, אם אתה זקוק לעזרה, יש שירותי רווחה…
אבל הנער הניח את התיק על הדלפק; בזהירות, כמעט בטקסיות, פתח את הרוכסן. תחילה היו שם רק ניירות ישנים ומעטפות, לא משהו יוצא דופן; ואז משהו מתכתי נצנץ באור המנורות. זה לא היה כסף.
על הדלפק הונחו תריסר מפתחות שחורים — מפתחות אלקטרוניים, קשורים בגומייה; לצדם תיקים שקופים עם מסמכי בנק, ומתחתיהם תיק עם לוגו הבנק — בדיוק כמו אלה שמשתמשים בהם בפעולות פנימיות. השקט השתלט על החדר; השומר התכופף קדימה, ידו של הקופאי נתקעה על המקלדת.
פניו של Coldwell התבהרו; הוא הרים בזהירות מסמך אחד. חותם אדום: חקירת הונאה. תיק 17–113. הוא הביט בנער.
— איך קוראים לך?
— Evan Cross.
השם התפוצץ בשקט בחדר; בתחתית המסמך נכתב: DANIEL CROSS — החשוד הראשי (נפטר). אוואן צפה בתגובתו.
— מי אמר לך להביא את כל זה? — שאל בשקט Coldwell.
הנער הוציא מהתיק טלפון ישן וסדוק.
— אדם אחד. הוא אמר שאם אני רוצה לדעת את האמת על אבא שלי, אני חייב למסור את זה לך.
Coldwell גמר את מלתו בגרונו; לפני שש שנים הבנק היה במרכז שערורייה שקטה: כסף נעלם, אך כמעט ולא נותרו עקבות. עובד אחד, דניאל קרוס, הפך לחתול תעלולים; מעט אחרי כן הוא מת, והתיק נסגר במהרה. Coldwell חתם על המסמכים הסופיים. עכשיו עמד מולו בנו — עם ראיות שלא היה אמור להיות להן קיום.
אוואן הוסיף בלחישה:
— הוא אמר שאבא שלי לא היה גנב. הוא אמר שמצא את האשם האמיתי.
בדיוק אז, טלפוןו של Coldwell צלצל על השולחן: MARCUS HALE — משרד אזורי. Coldwell קפא; אם כל מה שבתיק נכון… אז מי שמתקשר עכשיו עשוי להיות זה שעשה פעם כל מה שצריך כדי שהאמת תיעלם לנצח.
אוואן הביט במסך ושאל בלחישה:
— זה הוא?
Coldwell לא ענה. לפעמים שם אחד בלבד אומר יותר מכל הודאה.
