בגיל 22 היא נישאה לגבר שהיה מבוגר ממנה כמעט בארבעים שנה. בכל לילה, לפני השינה, היא נטלה כדור שינה חזק. עד שיום אחד מצלמה נסתרת חשפה בפניה מה באמת התרחש בחדר השינה בזמן שהיא ישנה עמוקות. 😨
בגיל 22, סופיה נאלצה להתמודד עם דאגות שרוב בני גילה אפילו לא העלו על דעתם.
לאחר שאביה מת, המשפחה נשארה עם חובות עצומים.
אמה סבלה מבעיות בריאות כרוניות וכמעט שלא הייתה מסוגלת לעבוד. אחיה הצעיר עמד להתחיל את לימודיו באוניברסיטה. כל חודש הפך למאבק נוסף כדי לשרוד.
ואז סופיה הכירה את ריצ’רד.
הוא היה בן 61.
הוא היה הבעלים של כמה חברות בנייה מצליחות, התגורר לבדו בבית ענק, ומאז מותה של אשתו הראשונה לא ניהל מערכת יחסים רצינית במשך יותר מעשר שנים.
ריצ’רד החל לחזר אחריה.
הוא לא הסתיר את כוונותיו, וכעבור כמה חודשים הציע לה נישואין.
כשבני המשפחה והמכרים שמעו על הקשר ביניהם, כמעט כולם חשבו בדיוק אותו דבר.
“היא איתו רק בגלל הכסף.”
סופיה ידעה היטב כיצד הדברים נראו מבחוץ.
והדבר שהכאיב לה יותר מכול היה שהמחשבה הזאת לא הייתה לגמרי שגויה.
לפני החתונה היא ביקשה מריצ’רד לדבר איתה בכנות.
– אני חייבת להגיד לך משהו, אמרה. – אני מכבדת אותך, אבל אני לא אוהבת אותך. אם נתחתן, אני לא רוצה שתצפה ממני לרגשות שאין בי.
סופיה ציפתה שהוא יכעס.
אבל ריצ’רד נשאר רגוע.
– אני מבין.
ואז היא סיפרה לו דבר נוסף.
במשך חודשים היא סבלה מחרדה קשה ומנדודי שינה. הרופא רשם לה תרופה חזקה לשינה, שאותה נטלה בכל ערב.
היא התכוונה להמשיך לקחת אותה גם לאחר החתונה.
ריצ’רד לא ניסה ללחוץ עליה.
שבוע לאחר מכן הם נישאו.
חייה של סופיה השתנו כמעט בן לילה.
חובות המשפחה שולמו. אחיה קיבל את הכסף שהיה זקוק לו כדי להתחיל את לימודיו, ואמה סוף סוף הפסיקה לחיות בפחד שתאבד את ביתה.
אבל הנישואים שלהם היו מוזרים.
בכל ערב, בסביבות השעה אחת עשרה, סופיה נטלה את התרופה, נשכבה בצד שלה במיטה הענקית, וכעבור כעשרים דקות שקעה בשינה עמוקה.
ריצ’רד מעולם לא לחץ עליה לעשות דבר.
הוא כיבד את הגבולות שלה והיה זהיר מאוד כלפיה.
במשך כמעט שלושה שבועות הכול נראה רגיל.
ואז סופיה התחילה לשים לב לדברים מוזרים.
לפעמים, באמצע הלילה, היא הרגישה שמישהו מסתובב בחדר.
פעמים אחרות נדמה היה לה שהיא שומעת את קולו של ריצ’רד בזמן שהיא ישנה.
בבוקר היא הייתה שואלת:
– דיברת איתי בלילה?
– כנראה חלמת, היה עונה ריצ’רד.
בוקר אחד סופיה התעוררה בסביבות ארבע.
הכרית שלה הייתה מונחת על הרצפה.
השיער שלה היה רטוב מזיעה.
והיא לא זכרה דבר.
בלילה שלאחר מכן המצב היה גרוע עוד יותר.
היא הרגישה כאילו כלל לא ישנה.
השרירים שלה כאבו, הלב שלה פעם במהירות, והסדינים היו לחים.
– מה קורה לי? היא לחשה.
ריצ’רד כבר יצא מחדר השינה.
לראשונה, סופיה באמת פחדה.
במשך כל אותו יום שאלה אחת בלבד לא עזבה את ראשה:
מה קורה בלילה בזמן שאני ישנה עמוקות אחרי שאני לוקחת את התרופה?
באותו אחר הצהריים היא קנתה מצלמה קטנה.
היא לא סיפרה לריצ’רד דבר.
היא החביאה את המצלמה על מדף ספרים וכיוונה אותה כך שתצלם את כל חדר השינה.
באותו ערב היא עשתה הכול כרגיל.
נטלה את התרופה.
נשכבה במיטה.
כיבתה את האור.
ונרדמה.
בבוקר היא מיד לקחה את הטלפון ופתחה את ההקלטה.
בשעתיים הראשונות לא קרה דבר.
ואז, בדיוק בשעה 2:47 לפנות בוקר, סופיה התיישבה לפתע במיטה.
היא הגדילה את התמונה.
העיניים שלה היו פתוחות.
כעבור כמה שניות ריצ’רד נכנס לחדר.
סופיה קפאה מול המסך.
הוא התקרב למיטה.
הוא לא נגע בה.
רק אמר בשקט:
– סופיה, תתעוררי. תסתכלי עליי.
היא התנהגה כאילו כלל לא שמעה אותו.
היא קמה באיטיות.
ואז התחילה ללכת לכיוון הדלת.
ריצ’רד מיד הלך אחריה.
במשך כמה דקות שניהם נעלמו מטווח הצילום.
ואז דלת חדר השינה נפתחה שוב.
ריצ’רד נשא את סופיה בזרועותיו.
היא הייתה רטובה מכף רגל ועד ראש.
הוא נשם בכבדות.
הוא הניח אותה בזהירות על המיטה, ייבש את פניה ואת שיערה במגבת, בדק את הדופק שלה ונשאר לצדה.
הוא נשאר שם כמעט עד הבוקר.
סופיה צפתה בהקלטה פעם אחת.
אחר כך פעם שנייה.
ואז פעם שלישית.
היא עדיין לא הצליחה להאמין למה שראתה.
כשריצ’רד חזר הביתה, היא הניחה מולו את הטלפון.
– לאן הלכתי?
ריצ’רד שתק במשך כמה שניות.
לבסוף הוא אמר את האמת.
– את הולכת מתוך שינה.
סופיה החווירה.
ריצ’רד הסביר שזה התחיל כבר בשבוע הראשון לנישואיהם.
בהתחלה היא רק הייתה מתיישבת במיטה והולכת בתוך החדר.
אחר כך התחילה לצאת למסדרון.
כמה פעמים ריצ’רד אפילו מצא אותה ליד המדרגות.
אבל מה שקרה בלילה הקודם היה הגרוע מכול.
סופיה ירדה במדרגות בזמן שישנה.
היא פתחה את הדלת האחורית.
יצאה אל הגינה.
ואז צעדה היישר לעבר הבריכה.
מבלי להתעורר, היא נכנסה למים.
ריצ’רד הספיק להגיע אליה.
הוא הוציא אותה מהבריכה לפני שקרה משהו חמור בהרבה.
זו הייתה הסיבה לכך שבאותו בוקר הבגדים שלה והסדינים היו רטובים לחלוטין.
– למה לא סיפרת לי אף פעם? שאלה סופיה בקול חלש.
ריצ’רד השפיל את מבטו.
– כי כבר פחדת ממני. אם הייתי אומר לך שאני משגיח עלייך בכל לילה, אולי היית חושבת עליי את הדברים הגרועים ביותר. לא רציתי להפחיד אותך עוד יותר.
הוא השתתק לרגע.
– התכוונתי לקחת אותך לרופא.
באותו יום סופיה פנתה לבדיקה רפואית.
לאחר השיחה והבדיקות הנדרשות, הרופא הסביר שהאירועים הליליים עלולים להיות קשורים לתרופה שהיא נטלה לשינה, במיוחד בשילוב עם הלחץ העצום שחוותה במשך חודשים.
הטיפול שלה שונה, והתרופה שעלולה הייתה לתרום לאירועים הופסקה תחת פיקוח רפואי.
כעבור כמה שבועות, האירועים נפסקו לחלוטין.
סופיה חזרה לישון בשקט לאורך כל הלילה.
ולאט-לאט היא הבינה משהו שמעולם לא הייתה מצפה לו.
היא נישאה לריצ’רד, בין היתר, משום שהוא היה האדם שיכול להציל את משפחתה מהמצב הכלכלי הקשה.
אבל ריצ’רד מעולם לא ניסה לנצל אותה.
בזמן שסופיה ישנה, הוא נשאר ערני מפני שפחד שיבוא לילה שבו לא יספיק להגיע בזמן כדי להציל אותה.
סופיה נכנסה לנישואים האלה בתחושה שהיא חייבת לריצ’רד את העתיד שלה.
אבל במהלך אותם לילות מפחידים היא גילתה משהו אחר לגמרי:
מישהו שמר עליה, אפילו כשהיא עצמה לא ידעה שהיא נמצאת בסכנה.
